יגור הבין היטב מה כוונתה של נערת ליווי בבקשה להוכיח לה, אך בכל זאת שאל בהיסוס

אל תטעה, הבנת אותי היטב. אלינה דיברה בכעס.
אני אוהב אותך, זה לא מספיק?
לא, קדימה… היא אמרה כאילו היא מצפה למשהו.
אבל שם…
מה זה? איפה… כאן? — היא שאלה פתאום בחוצפה, והצביעה על שפתיה. — חברים היו כאן, אתה אומר את זה? — אלינה הוסיפה בקפדנות.
יגור הסתובב בשקט.
תסתובב. אלמלא אני, היינו נזרקים לקור לפני זמן רב. מה, אתה זה שמזלזל בי, אני לא מבינה? אמרת שאתה אוהב, קדימה, תהיה גבר ותוכיח את זה, למרות שאני כבר בספק. היא גם הפנתה עורף לבעלה.
יגור נפגע מדבריה של נערת השיחה, אך הוא לא הבין איך היא מרגישה. אבל גם לנשק את אשתו אחרי חברים אחרים, הוא באמת לא רצה בכל נשמתו. כנראה שהאישה באמת כעסה על הבדיחה, וכל מה שהוא היה צריך לעשות כדי להרגיע את הכאב שלה היה לנשק אותה על השפתיים, לחלוק איתה את הנטל העצוב הזה. הגאווה לא אפשרה לו לעשות זאת, אולי אחר כך, יום אחד, חשב. בינתיים, הם הגיעו לאיזה קוטג ‘ גבוה. לאחר שחנה אחד אחרי השני, ראשיד הורה לבני הזוג לצאת. אלינה יצאה ראשונה עם הנעליים שלה.
הקור עמד מפחיד, ואף אחד לא רצה להתעכב לרגע בחוץ. נערת השיחה הלכה אחרי ראשידה ואנדריי, ונשארה קרובה אליהם ולא לבעלה. כשנכנסו לבית, ניתן היה להבחין בציורים רבים בפנים, אח ענק באמצע האולם וספה מפוארת. בנוסף, באולם היה גם מיני בר, שעל המדפים שלו היו הרבה משקאות מסוגים שונים, ובוודאי יקרים. בזמן שהאחרים התפשטו, אלינה הביטה סביב. רגליה החשופות נעו בעדינות ברחבי הבית. יגור הלך אחריה, הוא רצה להגיד לה משהו כדי שהיא תישאר קרובה, אבל היא רק דחפה אותו. ראשיד הבחין במריבה שלהם עוד במכונית, הוא תקע את כתפו של אנדריי, לחש משהו אליו והנהן לכיוונם, גיחך.
בסדר, תהיי בבית. אנחנו לא כל כך גרועים כמו שאתה חושב. «אמר אנדרו וניגש למיני בר.
בטח. אנחנו לא שדים. אחי, תני לילדה כוס שמפניה, ואני אשרוף את האח, אי אפשר להקפיא את הילדה. — שאל ראשיד חבר.
אתה קורא מחשבות. אלינוצ ‘ קה, בוא, אל תפחד, שב. — הוא העביר אליה כיסא בר ופתח את השמפניה בקול, החל למלא את הכוס.
יגור צפה באשתו מתיישבת על הכיסא שהציעה לה ולקחה כוס בידיה והודתה לאנדריי. יגור עצמו, לא היה לי מושג מה לעשות. הוא ניגש אל ראשיד שהצית את האח. כשהוא מתבונן באש הקטנה, שנולדה רק, הוא שאל:
למה אתה כל כך ממהר הביתה, אתה לא אוהב את החברה שלנו? הוא דיבר בקול רך וידידותי שלא היה אופייני לו קודם לכן.
אשתי ואני עייפים ורוצים לחזור הביתה.
ראשל פנה לכיוון הבר, והביט באלינה המחייכת, ענה

למה אתה משקר? תראה איך אשתך טובה.
גם יגור הביט בכיוונם וקנא באשתו. רגליים שלובות, היא קיבלה בשלווה את המחמאות של אנדריי, וצחקה מהבדיחות שלו. יגור חשב שאם לא יעשה דבר, הוא עלול לאבד את אשתו. עצם העובדה שלא היה אחד, אלא שני חברים זרים בפה של אשתו, התנגדה לאגור. למרות זאת, הוא הצטער שלא נישק את אשתו במכונית. אם זה היה שונה, האישה בהחלט הייתה מתייחסת אליו יותר סלחנית. הוא נאנח והתקרב לאשתו והתיישב לידו. אלינה לא הפנתה אליו שום תשומת לב כשישבה אליו בגבה. אנדריי הבחין באגור ושפך לו ויסקי.
תתכבד, זועף. הוא הושיט כוס לאגור, התכופף על נערת ליווי.
אחרי כל האירועים הקשורים לגברים האלה, יגור לא רצה לקבל ממנו שום דבר. הוא גם לא הבין מדוע אלינה מגיבה כל כך בשלווה לכל מה שקרה לה, למרות שהוא הבין מה ייתכן שהיא עושה זאת מתוך נקמה כלפיו, שהוא לא הגן עליה, על אשתו. כן, גם לא נישק אותה כשזה היה רגע כה הכרחי עבורה, כתמיכה מוסרית. העובדה שהגברים השתנו לטובה, והגסות שלהם נעלמה, יגור לא יכול היה שלא לשים לב, אך המשיך לא לסמוך עליהם. אפשר לצפות מהם לכל דבר-הוא האמין.
אלינה, בינתיים, לא איבדה את ההזדמנות לשתות עוד שמפניה. יגור ביקש מאשתו להפסיק לשתות מספר פעמים, וקיבל ממנה הבעה אימתנית.
את לא אוהבת את מה שאת רוצה ממני? — יגור שמע ממנה, ולא האמין לאוזניו, החליט שכבר היכה אותה מספיק בראש.
החום יתחיל בקרוב. «הוא אמר בצורה מעורפלת, מביט ברגליה של אשתו ומתיישב ליד אנדריי.
פיצוח הסורגים הבוערים נשמע היטב מהבר. נראה שהאווירה הנעימה פועלת על כולם מלבד יגור. הוא סירב לשתות עד האחרון, עד שהבחין בידו של אנדריי מונחת על ברכיה של אשתו. מה שאגור חשש ממנו התחיל לקרות-אשתו, הגברים בהחלט התכוונו לזיין. יגור נקרע לרסיסים מקנאה ומה שראה. הוא גם הופתע מכך שאלינה לא הציעה שום התנגדות. הוא שתה כוס ואז הוא שפך עוד.
לא מבחינה תרבותית. תמזוג את כולם, תהיה הברמן אצלנו. ראשיד התרגז כשראה אותו.
יגור לא הבין מה נדרש ממנו.
יגורקה, תעקוף את הדלפק, תעמוד מולנו ותשרת, תהיה נחמד. — הסביר לו אנדריי.
לא היה לי ברירה אלא לציית. הוא כבר ידע שעדיף לא להתווכח איתם ורק קיווה שאם הוא ואשתו ימלאו את כל דרישותיהם, הם ישוחררו. כשהוא הסתובב בדלפק ועמד לפניהם, הוא ראה את פניה המבולבלות של אשתו. לאחר שמילא את כל הכוסות, יגור הבחין כי ידו של אנדריי כפפה את חזה אשתו מתחת לחולצה. אלינה נשכה את שפתה התחתונה ונמנעה ממבטו של יגור בכל דרך אפשרית.
איזה תינוק קיבלנו, ראשידקה, שב קרוב, המקום פנוי. הוא פנה לחבר.
נכון. הוא ענה והתיישב ליד הילדה. — אפשר להוריד את החולצה של הילדה, להראות לגברים את הקסם? שאל אותה ראשיד.
אלינוצ ‘ קה חייכה בביישנות, אך שתקה ולבסוף הביטה באגור. עיניהם נפגשו ואגור ראה משהו שלא היה מוכר לו קודם לכן, אור מזוין בעיניה.
בסדר. היא ענתה בצניעות לגברים.
ראשיד מיד הוריד את החולצה שלה, והחזה של אלינוצ ‘ קה נחשף.
בחורה מדהימה. והחזה… וואה… — מיד נאחז בהם ראשיד בתאוות בצע.
הפעם אני הראשון. — אנדריי דרש והוביל את הילדה לספה רחבה מול האח.
אנדריי התיישב בנוחות, והציב את הילדה עצמה על הרצפה בין רגליה וליטף אותה, ביקש ממנה לעשות הכל בעצמה. הציפיות של יגור שאלינה תסרב לא התגשמו, הוא צפה במרירות כשאשתו פותחת את הזבוב לגבר בצייתנות. ראשיד שתה כוס, ליקק את שפתיו וקרץ לאגור, גם הוא פנה לעברם. לאחר מכן, כשהוא מתקן את המפשעה שלו ומגרד את הביצים שלו, הוא רמז בשקט לילדה להוריד את מכנסיו. ידיה של אשתו פתחו את חגורתו והמכנסיים ירדו. כאשר שני הגברים הופיעו באור, הם אפילו נראו גדולים יותר מאשר במכונית. ליד השיער השעיר והשחור סביב החברים, פניה של נערת השיחה לא נראו יפה, אבל רק יגור חשב כך. השאר היו בעלי דעה אחרת.
תפתחי את הפה, מותק, ותמצצי לנו.
אלינה פתחה את פיה והכניסה אליו תחילה את הזין של אנדריי, ואז הוציאה אותו, הכניסה את השני. אז היא מצצה שני גברים מעוררי תיאבון, ואגור רק צפה. המציצה נמשכה זמן רב, והגברים התחילו יותר ויותר, וקראו לה פתאום זונה, מלטה ושמרה. יגור הבחין כיצד דמעות הופיעו לנגד עיניה של אלינה, ונפגע מאוד בנשמתו. הוא התקרב וידא שהיא בוכה מעט, בקושי מורגשת. יגור הצליח לזהות זאת רק בזכות העובדה שהוא הכיר אותה היטב. נראה שהגברים לא שמו לב לשום דבר כזה, כשהם דופקים את הזין על הלחיים שלה. כאשר ראשיד הציע להפוך את הילדה לסרטן, אנדריי עזר לו בכך שהרים את אלינה מהרצפה בקלות. כשאלינה ריחשה את אפה, והזילה את הדמעה הראשונה, יגור לא יכול היה לדמיין כמה היא כואבת בנשמה. יגור התבייש בפני אשתו.